נביחה

Hebrew

Root
נ־ב־ח (n-b-kh)
2 terms

Etymology

Verbal noun of נָבַח (navákh, “to bark”).

Pronunciation

(Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /neviˈχa/

Noun

נְבִיחָה • (n'vikhá) f (plural indefinite נְבִיחוֹת, singular construct נְבִיחַת־, plural construct נְבִיחוֹת־) [pattern: קְטִילָה]

(countable) barking

Declension

Declension of **נְבִיחָה**
	isolated forms		with possessive pronouns
Number:	State:	form	Person:	singular		plural
Number:	State:	form	Person:	m	f	m	f
singular	indefinite	נְבִיחָה	first	נְבִיחָתִי		נְבִיחָתֵנוּ
	definite	הַנְּבִיחָה	second	נְבִיחָתְךָ	נְבִיחָתֵךְ	נְבִיחַתְכֶם	נְבִיחַתְכֶן
	construct	נְבִיחַת־	third	נְבִיחָתוֹ	נְבִיחָתָהּ	נְבִיחָתָם	נְבִיחָתָן
plural	indefinite	נְבִיחוֹת	first	נביחותיי / נְבִיחוֹתַי		נְבִיחוֹתֵינוּ
	definite	הַנְּבִיחוֹת	second	נְבִיחוֹתֶיךָ	נביחותייך / נְבִיחוֹתַיִךְ	נְבִיחוֹתֵיכֶם	נְבִיחוֹתֵיכֶן
	construct	נְבִיחוֹת־	third	נְבִיחוֹתָיו	נְבִיחוֹתֶיהָ	נְבִיחוֹתָם	נְבִיחוֹתָן

References

Klein, Ernest (1987) “נְבִיחָה”, in A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English‎^[1], Jerusalem: Carta, →ISBN, page 402a
“נביחה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language