נגרם

Hebrew

Etymology

Root
ג־ר־ם (g-r-m)
3 terms

Passive of גָּרַם (garám), from the root ג־ר־ם (g-r-m).

Verb

נִגְרַם • (nigrám) (nif'al construction, active counterpart גָּרַם)

  1. To be caused.

Conjugation

Conjugation of נִגְרַם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להיגרם / לְהִגָּרֵם
action noun היגרמות / הִגָּרְמוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first נִגְרַמְתִּי נִגְרַמְנוּ
second נִגְרַמְתָּ נִגְרַמְתְּ נִגְרַמְתֶּם נִגְרַמְתֶּן
third נִגְרַם נִגְרְמָה נִגְרְמוּ
present נִגְרָם נִגְרֶמֶת נִגְרָמִים נִגְרָמוֹת
future first אֶגָּרֵם ניגרם / נִגָּרֵם
second תיגרם / תִּגָּרֵם תיגרמי / תִּגָּרְמִי תיגרמו / תִּגָּרְמוּ תיגרמנה / תִּגָּרֵמְנָה1
third ייגרם / יִגָּרֵם תיגרם / תִּגָּרֵם ייגרמו / יִגָּרְמוּ תיגרמנה / תִּגָּרֵמְנָה1
imperative היגרם / הִגָּרֵם היגרמי / הִגָּרְמִי היגרמו / הִגָּרְמוּ היגרמנה / הִגָּרֵמְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.