נדד

See also: נ־ד־ד

Hebrew

Root
נ־ד־ד (n-d-d)
4 terms

Etymology

From the root נ־ד־ד (n-d-d) in Pa'ál construction.

Verb

נָדַד • (nadád) (pa'al construction)

  1. to wander, to roam
  2. to migrate

Conjugation

Conjugation of נָדַד (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לנדוד / לִנְדֹּד
action noun נְדִידָה
passive participle נָדוּד
finite forms singular plural
m f m f
past first נָדַדְתִּי נָדַדְנוּ
second נָדַדְתָּ נָדַדְתְּ נְדַדְתֶּם1 נְדַדְתֶּן1
third נָדַד נָדְדָה נָדְדוּ
present נוֹדֵד נוֹדֶדֶת נוֹדְדִים נוֹדְדוֹת
future first אנדוד / אֶנְדֹּד ננדוד / נִנְדֹּד
second תנדוד / תִּנְדֹּד תִּנְדְּדִי תִּנְדְּדוּ תנדודנה / תִּנְדֹּדְנָה2
third ינדוד / יִנְדֹּד תנדוד / תִּנְדֹּד יִנְדְּדוּ תנדודנה / תִּנְדֹּדְנָה2
imperative נדוד / נְדֹד נִדְדִי נִדְדוּ נדודנה / נְדֹדְנָה2

1 Pronounced נָדַדְתֶּם and נָדַדְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.