נדקר

Hebrew

Etymology

Root
ד־ק־ר (d-q-r)
4 terms

Mediopassive of דָּקַר (dakár), from the root ד־ק־ר (d-q-r).

Verb

נִדְקַר • (nidkár) (nif'al construction, active counterpart דָּקַר)

  1. To be stabbed.
  2. (נִדְקָר, nidkár) Masculine singular present participle and present tense of נִדְקַר (nidkár).

Conjugation

Conjugation of נִדְקַר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להידקר / לְהִדָּקֵר
action noun הידקרות / הִדָּקְרוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first נִדְקַרְתִּי נִדְקַרְנוּ
second נִדְקַרְתָּ נִדְקַרְתְּ נִדְקַרְתֶּם נִדְקַרְתֶּן
third נִדְקַר נִדְקְרָה נִדְקְרוּ
present נִדְקָר נִדְקֶרֶת נִדְקָרִים נִדְקָרוֹת
future first אֶדָּקֵר נידקר / נִדָּקֵר
second תידקר / תִּדָּקֵר תידקרי / תִּדָּקְרִי תידקרו / תִּדָּקְרוּ תידקרנה / תִּדָּקֵרְנָה1
third יידקר / יִדָּקֵר תידקר / תִּדָּקֵר יידקרו / יִדָּקְרוּ תידקרנה / תִּדָּקֵרְנָה1
imperative הידקר / הִדָּקֵר הידקרי / הִדָּקְרִי הידקרו / הִדָּקְרוּ הידקרנה / הִדָּקֵרְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.