נולד

Hebrew

Root
י־ל־ד (y-l-d)
14 terms

Pronunciation

  • Audio:(file)

Verb

נוֹלַד • (nolád) (nif'al construction, future ייוולד / יִוָּלֵד, active counterpart יָלַד)

  1. to be born
    הִיא נוֹלְדָה בָּאָרֶץ.
    hí nol'dá ba'árets.
    She was born in the Land [of Israel].

Conjugation

Conjugation of נוֹלַד (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להיולד / לְהִוָּלֵד
action noun היולדות / הִוָּלְדוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first נוֹלַדְתִּי נוֹלַדְנוּ
second נוֹלַדְתָּ נוֹלַדְתְּ נוֹלַדְתֶּם נוֹלַדְתֶּן
third נוֹלַד נוֹלְדָה נוֹלְדוּ
present נוֹלָד נוֹלֶדֶת נוֹלָדִים נוֹלָדוֹת
future first אֶוָּלֵד ניולד / נִוָּלֵד
second תיולד / תִּוָּלֵד תיולדי / תִּוָּלְדִי תיולדו / תִּוָּלְדוּ תיולדנה / תִּוָּלֵדְנָה1
third ייולד / יִוָּלֵד תיולד / תִּוָּלֵד ייולדו / יִוָּלְדוּ תיולדנה / תִּוָּלֵדְנָה1
imperative היולד / הִוָּלֵד היולדי / הִוָּלְדִי היולדו / הִוָּלְדוּ היולדנה / הִוָּלֵדְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.