נחלץ

Hebrew

Root
ח־ל־ץ (kh-l-ts)
4 terms

Pronunciation

Etymology 1

Reflexive of חָלַץ (khaláts, “equip, arm”), which only occurs as the past participle חָלוּץ (khalúts, “armed”) in the Tanach, but can be found in the Aggadah.

Verb

נֶחֱלַץ • (nekheláts) (nif'al construction)

  1. (Biblical Hebrew) to equip, arm oneself for battle
    • Tanach, Numbers 32:20, with translation of the Jewish Publication Society:
      וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם־תַּעֲשׂוּן אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה אִם־תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי יְהֹוָה לַמִּלְחָמָה׃
      And Moses said unto them: ‘If ye will do this thing: if ye will arm yourselves to go before the LORD to the war,
    • Tanach, Numbers 31:3, with translation of the Jewish Publication Society:
      וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל־מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת־יְהֹוָה בְּמִדְיָן׃
      And Moses spoke unto the people, saying: ‘Arm ye men from among you for the war, that they may go against Midian, to execute the LORD’S vengeance on Midian.
Conjugation
Conjugation of נֶחֱלַץ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להיחלץ / לְהֵחָלֵץ
action noun היחלצות / הֵחָלְצוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first נֶחֱלַצְתִּי נֶחֱלַצְנוּ
second נֶחֱלַצְתָּ נֶחֱלַצְתְּ נֶחֱלַצְתֶּם נֶחֱלַצְתֶּן
third נֶחֱלַץ נֶחֶלְצָה נֶחֶלְצוּ
present נֶחֱלָץ נֶחֱלֶצֶת נֶחֱלָצִים נֶחֱלָצוֹת
future first איחלץ / אֵחָלֵץ ניחלץ / נֵחָלֵץ
second תיחלץ / תֵּחָלֵץ תיחלצי / תֵּחָלְצִי תיחלצו / תֵּחָלְצוּ תיחלצנה / תֵּחָלֵצְנָה1
third ייחלץ / יֵחָלֵץ תיחלץ / תֵּחָלֵץ ייחלצו / יֵחָלְצוּ תיחלצנה / תֵּחָלֵצְנָה1
imperative היחלץ / הֵחָלֵץ היחלצי / הֵחָלְצִי היחלצו / הֵחָלְצוּ היחלצנה / הֵחָלֵצְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Etymology 2

Verb

נֶחֱלַץ • (nekheláts) (nif'al construction)

  1. to detach oneself
Conjugation
Conjugation of נֶחֱלַץ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להיחלץ / לְהֵחָלֵץ
action noun היחלצות / הֵחָלְצוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first נֶחֱלַצְתִּי נֶחֱלַצְנוּ
second נֶחֱלַצְתָּ נֶחֱלַצְתְּ נֶחֱלַצְתֶּם נֶחֱלַצְתֶּן
third נֶחֱלַץ נֶחֶלְצָה נֶחֶלְצוּ
present נֶחֱלָץ נֶחֱלֶצֶת נֶחֱלָצִים נֶחֱלָצוֹת
future first איחלץ / אֵחָלֵץ ניחלץ / נֵחָלֵץ
second תיחלץ / תֵּחָלֵץ תיחלצי / תֵּחָלְצִי תיחלצו / תֵּחָלְצוּ תיחלצנה / תֵּחָלֵצְנָה1
third ייחלץ / יֵחָלֵץ תיחלץ / תֵּחָלֵץ ייחלצו / יֵחָלְצוּ תיחלצנה / תֵּחָלֵצְנָה1
imperative היחלץ / הֵחָלֵץ היחלצי / הֵחָלְצִי היחלצו / הֵחָלְצוּ היחלצנה / הֵחָלֵצְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.