נטש

Hebrew

Root
נ־ט־שׁ (n-ṭ-sh)
1 term

Verb

נָטַשׁ • (natásh) (pa'al construction)

  1. to abandon

Conjugation

Conjugation of נָטַשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לנטוש / לִנְטֹשׁ
action noun נְטִישָׁה
passive participle נָטוּשׁ
finite forms singular plural
m f m f
past first נָטַשְׁתִּי נָטַשְׁנוּ
second נָטַשְׁתָּ נָטַשְׁתְּ נְטַשְׁתֶּם1 נְטַשְׁתֶּן1
third נָטַשׁ נָטְשָׁה נָטְשׁוּ
present נוֹטֵשׁ נוֹטֶשֶׁת נוֹטְשִׁים נוֹטְשׁוֹת
future first אטוש / אֶטֹּשׁ ניטוש / נִטֹּשׁ
second תיטוש / תִּטֹּשׁ תיטשי / תִּטְּשִׁי תיטשו / תִּטְּשׁוּ תיטושנה / תִּטֹּשְׁנָה2
third ייטוש / יִטֹּשׁ תיטוש / תִּטֹּשׁ ייטשו / יִטְּשׁוּ תיטושנה / תִּטֹּשְׁנָה2
imperative נטוש / נְטֹשׁ נִטְשִׁי נִטְשׁוּ נטושנה / נְטֹשְׁנָה2

1 Pronounced נָטַשְׁתֶּם and נָטַשְׁתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “נטש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.