ניגש

Hebrew

Etymology

Root
נ־ג־שׁ (n-g-sh)
8 terms

From the root נ־ג־שׁ

Verb

ניגש / נִגַּשׁ • (nigásh) (infinitive לָגֶשֶׁת, present ניגש / נִגָּשׁ, future ייגש / יִגַּשׁ, imperative גַּשׁ)

  1. To approach, come up to. [with אֶל]
  2. To participate in.
  3. To sit/take (an exam).
  4. To tackle (a task).

Usage notes

  • ניגש is conjugated using a mix of two binyanim. It uses the pa'al construction for the infinitive, imperative, and future tenses, but the nif'al construction for the past and present.

Conjugation

Inflection of ניגש
non-finite forms to-infinitive לָגֶשֶׁת
finite forms singular plural
m f m f
past first ניגשתי \ נִגַּשְׁתִּי ניגשנו \ נִגַּשְׁנוּ
second ניגשת \ נִגַּשְׁתָּ ניגשת \ נִגַּשְׁתְּ ניגשתם \ נִגַּשְׁתֶּם ניגשתן \ נִגַּשְׁתֶּן
third ניגש \ נִגַּשׁ ניגשה \ נִגְּשָׁה ניגשו \ נִגְּשׁוּ
present ניגש \ נִגָּשׁ ניגשת \ נִגֶּשֶׁת ניגשים \ נִגָּשִׁים ניגשות \ נִגָּשׁוֹת
future first אֶגַּשׁ ניגש \ נִגַּשׁ
second תיגש \ תִּגַּשׁ תיגשי \ תִּגְּשִׁי תיגשו \ תִּגְּשׁוּ תיגשנה \ תִּגַּשְׁנָה1
third ייגש \ יִגַּשׁ תיגש \ תִּגַּשׁ ייגשו \ יִגְּשׁוּ תיגשנה \ תִּגַּשְׁנָה1
imperative גַּשׁ גְּשִׁי גְּשִׁוּ גַּשְׁנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.