ניחם

Hebrew

Root
נ־ח־ם (n-kh-m)
6 terms

Verb

ניחם / נִחֵם • (nikhém) (pi'el construction, passive counterpart נוחם / נֻחַם)

  1. to comfort, console

Conjugation

Conjugation of ניחם / נִחֵם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְנַחֵם
action noun ניחום / נִחוּם
finite forms singular plural
m f m f
past first ניחמתי / נִחַמְתִּי ניחמנו / נִחַמְנוּ
second ניחמת / נִחַמְתָּ ניחמת / נִחַמְתְּ ניחמתם / נִחַמְתֶּם ניחמתן / נִחַמְתֶּן
third ניחם / נִחֵם ניחמה / נִחֲמָה ניחמו / נִחֲמוּ
present מְנַחֵם מְנַחֶמֶת מְנַחֲמִים מְנַחֲמוֹת
future first אֲנַחֵם נְנַחֵם
second תְּנַחֵם תְּנַחֲמִי תְּנַחֲמוּ תְּנַחֵמְנָה1
third יְנַחֵם תְּנַחֵם יְנַחֲמוּ תְּנַחֵמְנָה1
imperative נַחֵם נַחֲמִי נַחֲמוּ נַחֵמְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Verb

ניחם / נִחַם • (nikhám) (nif'al construction)

  1. (biblical) to regret
  2. (biblical) to be comforted, consoled

Conjugation

Conjugation of ניחם / נִחַם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להינחם / לְהִנָּחֵם
action noun —
finite forms singular plural
m f m f
past first ניחמתי / נִחַמְתִּי ניחמנו / נִחַמְנוּ
second ניחמת / נִחַמְתָּ ניחמת / נִחַמְתְּ ניחמתם / נִחַמְתֶּם ניחמתן / נִחַמְתֶּן
third ניחם / נִחַם ניחמה / נִחֲמָה ניחמו / נִחֲמוּ
present ניחם / נִחָם ניחמת / נִחֶמֶת ניחמים / נִחָמִים ניחמות / נִחָמוֹת
future first אֶנָּחֵם נינחם / נִנָּחֵם
second תינחם / תִּנָּחֵם תינחמי / תִּנָּחֲמִי תינחמו / תִּנָּחֲמוּ תינחמנה / תִּנָּחֵמְנָה1
third יינחם / יִנָּחֵם תינחם / תִּנָּחֵם יינחמו / יִנָּחֲמוּ תינחמנה / תִּנָּחֵמְנָה1
imperative הינחם / הִנָּחֵם הינחמי / הִנָּחֲמִי הינחמו / הִנָּחֲמוּ הינחמנה / הִנָּחֵמְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.