ניסח

Hebrew

Root
נ־ס־ח (n-s-kh)
5 terms

Verb

ניסח / נִסֵּחַ • (niseákh) (pi'el construction)

  1. to formulate

Conjugation

Conjugation of ניסח / נִסֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְנַסֵּחַ
action noun ניסוח / נִסּוּחַ
finite forms singular plural
m f m f
past first ניסחתי / נִסַּחְתִּי ניסחנו / נִסַּחְנוּ
second ניסחת / נִסַּחְתָּ ניסחת / נִסַּחְתְּ ניסחתם / נִסַּחְתֶּם ניסחתן / נִסַּחְתֶּן
third ניסח / נִסֵּחַ ניסחה / נִסְּחָה ניסחו / נִסְּחוּ
present מְנַסֵּחַ מְנַסַּחַת מְנַסְּחִים מְנַסְּחוֹת
future first אֲנַסֵּחַ נְנַסֵּחַ
second תְּנַסֵּחַ תְּנַסְּחִי תְּנַסְּחוּ תְּנַסַּחְנָה1
third יְנַסֵּחַ תְּנַסֵּחַ יְנַסְּחוּ תְּנַסַּחְנָה1
imperative נַסֵּחַ נַסְּחִי נַסְּחוּ נַסַּחְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “נסח” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.