ניפח

Hebrew

Root
נ־פ־ח (n-p-kh)
6 terms

Verb

ניפח / נִפֵּחַ • (nipéakh) (pi'el construction)

  1. to inflate

Conjugation

Conjugation of ניפח / נִפֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְנַפֵּחַ
action noun ניפוח / נִפּוּחַ
finite forms singular plural
m f m f
past first ניפחתי / נִפַּחְתִּי ניפחנו / נִפַּחְנוּ
second ניפחת / נִפַּחְתָּ ניפחת / נִפַּחְתְּ ניפחתם / נִפַּחְתֶּם ניפחתן / נִפַּחְתֶּן
third ניפח / נִפֵּחַ ניפחה / נִפְּחָה ניפחו / נִפְּחוּ
present מְנַפֵּחַ מְנַפַּחַת מְנַפְּחִים מְנַפְּחוֹת
future first אֲנַפֵּחַ נְנַפֵּחַ
second תְּנַפֵּחַ תְּנַפְּחִי תְּנַפְּחוּ תְּנַפַּחְנָה1
third יְנַפֵּחַ תְּנַפֵּחַ יְנַפְּחוּ תְּנַפַּחְנָה1
imperative נַפֵּחַ נַפְּחִי נַפְּחוּ נַפַּחְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “ניפח” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.