נלחם

Hebrew

Root
ל־ח־ם (l-kh-m)
9 terms

Pronunciation

Verb

נִלְחַם • (nilkhám) (nif'al construction)

  1. to fight, wage war

Conjugation

Conjugation of נִלְחַם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להילחם / לְהִלָּחֵם
action noun הילחמות / הִלָּחֲמוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first נִלְחַמְתִּי נִלְחַמְנוּ
second נִלְחַמְתָּ נִלְחַמְתְּ נִלְחַמְתֶּם נִלְחַמְתֶּן
third נִלְחַם נִלְחֲמָה נִלְחֲמוּ
present נִלְחָם נִלְחֶמֶת נִלְחָמִים נִלְחָמוֹת
future first אֶלָּחֵם נילחם / נִלָּחֵם
second תילחם / תִּלָּחֵם תילחמי / תִּלָּחֲמִי תילחמו / תִּלָּחֲמוּ תילחמנה / תִּלָּחֵמְנָה1
third יילחם / יִלָּחֵם תילחם / תִּלָּחֵם יילחמו / יִלָּחֲמוּ תילחמנה / תִּלָּחֵמְנָה1
imperative הילחם / הִלָּחֵם הילחמי / הִלָּחֲמִי הילחמו / הִלָּחֲמוּ הילחמנה / הִלָּחֵמְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.