נסגר

Hebrew

Etymology

Root
ס־ג־ר (s-g-r)
10 terms

Mediopassive of סגר (sagár), from the root ס־ג־ר (s-g-r).

Verb

נִסְגַּר • (nisgár) (nif'al construction, active counterpart סָגַר)

  1. (intransitive) To close, to be closed: to become closed.

Conjugation

Conjugation of נִסְגַּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להיסגר / לְהִסָּגֵר
action noun היסגרות / הִסָּגְרוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first נִסְגַּרְתִּי נִסְגַּרְנוּ
second נִסְגַּרְתָּ נִסְגַּרְתְּ נִסְגַּרְתֶּם נִסְגַּרְתֶּן
third נִסְגַּר נִסְגְּרָה נִסְגְּרוּ
present נִסְגָּר נִסְגֶּרֶת נִסְגָּרִים נִסְגָּרוֹת
future first אֶסָּגֵר ניסגר / נִסָּגֵר
second תיסגר / תִּסָּגֵר תיסגרי / תִּסָּגְרִי תיסגרו / תִּסָּגְרוּ תיסגרנה / תִּסָּגֵרְנָה1
third ייסגר / יִסָּגֵר תיסגר / תִּסָּגֵר ייסגרו / יִסָּגְרוּ תיסגרנה / תִּסָּגֵרְנָה1
imperative היסגר / הִסָּגֵר היסגרי / הִסָּגְרִי היסגרו / הִסָּגְרוּ היסגרנה / הִסָּגֵרְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.