נסחף

Hebrew

Root
ס־ח־ף (s-kh-p)
2 terms

Verb

נִסְחַף • (niskháf) (nif'al construction, active counterpart סָחַף)

  1. to drift

Conjugation

Conjugation of נִסְחַף (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להיסחף / לְהִסָּחֵף
action noun היסחפות / הִסָּחֲפוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first נִסְחַפְתִּי נִסְחַפְנוּ
second נִסְחַפְתָּ נִסְחַפְתְּ נִסְחַפְתֶּם נִסְחַפְתֶּן
third נִסְחַף נִסְחֲפָה נִסְחֲפוּ
present נִסְחָף נִסְחֶפֶת נִסְחָפִים נִסְחָפוֹת
future first אֶסָּחֵף ניסחף / נִסָּחֵף
second תיסחף / תִּסָּחֵף תיסחפי / תִּסָּחֲפִי תיסחפו / תִּסָּחֲפוּ תיסחפנה / תִּסָּחֵפְנָה1
third ייסחף / יִסָּחֵף תיסחף / תִּסָּחֵף ייסחפו / יִסָּחֲפוּ תיסחפנה / תִּסָּחֵפְנָה1
imperative היסחף / הִסָּחֵף היסחפי / הִסָּחֲפִי היסחפו / הִסָּחֲפוּ היסחפנה / הִסָּחֵפְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.