נפרד

Hebrew

Root
פ־ר־ד (p-r-d)
6 terms

Verb

נִפְרַד • (nifrád) (nif'al construction)

  1. to separate or become separated from; to break up with
  2. to relinquish, to give up, to take leave of

Conjugation

Conjugation of נִפְרַד (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להיפרד / לְהִפָּרֵד
action noun היפרדות / הִפָּרְדוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first נִפְרַדְתִּי נִפְרַדְנוּ
second נִפְרַדְתָּ נִפְרַדְתְּ נִפְרַדְתֶּם נִפְרַדְתֶּן
third נִפְרַד נִפְרְדָה נִפְרְדוּ
present נִפְרָד נִפְרֶדֶת נִפְרָדִים נִפְרָדוֹת
future first אֶפָּרֵד ניפרד / נִפָּרֵד
second תיפרד / תִּפָּרֵד תיפרדי / תִּפָּרְדִי תיפרדו / תִּפָּרְדוּ תיפרדנה / תִּפָּרֵדְנָה1
third ייפרד / יִפָּרֵד תיפרד / תִּפָּרֵד ייפרדו / יִפָּרְדוּ תיפרדנה / תִּפָּרֵדְנָה1
imperative היפרד / הִפָּרֵד היפרדי / הִפָּרְדִי היפרדו / הִפָּרְדוּ היפרדנה / הִפָּרֵדְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Adjective

נִפְרָד • (nifrád)

  1. separate; different; independent
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.