עיטר

Hebrew

Root
ע־ט־ר (ʿ-ṭ-r)
3 terms

Verb

עיטר / עִטֵּר • (iter) (pi'el construction)

  1. to decorate, adorn

Conjugation

Conjugation of עיטר / עִטֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְעַטֵּר
action noun עיטור / עִטּוּר
finite forms singular plural
m f m f
past first עיטרתי / עִטַּרְתִּי עיטרנו / עִטַּרְנוּ
second עיטרת / עִטַּרְתָּ עיטרת / עִטַּרְתְּ עיטרתם / עִטַּרְתֶּם עיטרתן / עִטַּרְתֶּן
third עיטר / עִטֵּר עיטרה / עִטְּרָה עיטרו / עִטְּרוּ
present מְעַטֵּר מְעַטֶּרֶת מְעַטְּרִים מְעַטְּרוֹת
future first אֲעַטֵּר נְעַטֵּר
second תְּעַטֵּר תְּעַטְּרִי תְּעַטְּרוּ תְּעַטֵּרְנָה1
third יְעַטֵּר תְּעַטֵּר יְעַטְּרוּ תְּעַטֵּרְנָה1
imperative עַטֵּר עַטְּרִי עַטְּרוּ עַטֵּרְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.