עיין

Hebrew

Root
ע־י־ן (ʿ-y-n)
10 terms

Pronunciation

Verb

עיין / עִיֵּן • (iyén) (pi'el construction)

  1. to see, view, eye, to lay eyes on

Conjugation

Conjugation of עיין / עִיֵּן (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְעַיֵּן
action noun עייון / עִיּוּן
finite forms singular plural
m f m f
past first עיינתי / עִיַּנְתִּי עיינו / עִיַּנּוּ
second עיינת / עִיַּנְתָּ עיינת / עִיַּנְתְּ עיינתם / עִיַּנְתֶּם עיינתן / עִיַּנְתֶּן
third עיין / עִיֵּן עיינה / עִיְּנָה עיינו / עִיְּנוּ
present מְעַיֵּן מְעַיֶּנֶת מְעַיְּנִים מְעַיְּנוֹת
future first אֲעַיֵּן נְעַיֵּן
second תְּעַיֵּן תְּעַיְּנִי תְּעַיְּנוּ תְּעַיֵּנָּה1
third יְעַיֵּן תְּעַיֵּן יְעַיְּנוּ תְּעַיֵּנָּה1
imperative עַיֵּן עַיְּנִי עַיְּנוּ עַיֵּנָּה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.