פיקח

Hebrew

Root
פ־ק־ח (p-q-kh)
3 terms

Verb

פיקח / פִּקֵּחַ • (pikéakh) (pi'el construction)

  1. to supervise
  2. to inspect

Conjugation

Conjugation of פיקח / פִּקֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְפַקֵּחַ
action noun פיקוח / פִּקּוּחַ
finite forms singular plural
m f m f
past first פיקחתי / פִּקַּחְתִּי פיקחנו / פִּקַּחְנוּ
second פיקחת / פִּקַּחְתָּ פיקחת / פִּקַּחְתְּ פיקחתם / פִּקַּחְתֶּם פיקחתן / פִּקַּחְתֶּן
third פיקח / פִּקֵּחַ פיקחה / פִּקְּחָה פיקחו / פִּקְּחוּ
present מְפַקֵּחַ מְפַקַּחַת מְפַקְּחִים מְפַקְּחוֹת
future first אֲפַקֵּחַ נְפַקֵּחַ
second תְּפַקֵּחַ תְּפַקְּחִי תְּפַקְּחוּ תְּפַקַּחְנָה1
third יְפַקֵּחַ תְּפַקֵּחַ יְפַקְּחוּ תְּפַקַּחְנָה1
imperative פַּקֵּחַ פַּקְּחִי פַּקְּחוּ פַּקַּחְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.