קטף

Hebrew

Root
ק־ט־ף (q-ṭ-p)
3 terms

Verb

קָטַף • (katáf) (pa'al construction)

  1. to pick; to pluck (flowers, fruit, etc.)

Conjugation

Conjugation of קָטַף (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לקטוף / לִקְטֹף
action noun קְטִיפָה
passive participle קָטוּף
finite forms singular plural
m f m f
past first קָטַפְתִּי קָטַפְנוּ
second קָטַפְתָּ קָטַפְתְּ קְטַפְתֶּם1 קְטַפְתֶּן1
third קָטַף קָטְפָה קָטְפוּ
present קוֹטֵף קוֹטֶפֶת קוֹטְפִים קוֹטְפוֹת
future first אקטוף / אֶקְטֹף נקטוף / נִקְטֹף
second תקטוף / תִּקְטֹף תִּקְטְפִי תִּקְטְפוּ תקטופנה / תִּקְטֹפְנָה2
third יקטוף / יִקְטֹף תקטוף / תִּקְטֹף יִקְטְפוּ תקטופנה / תִּקְטֹפְנָה2
imperative קטוף / קְטֹף קִטְפִי קִטְפוּ קטופנה / קְטֹפְנָה2

1 Pronounced קָטַפְתֶּם and קָטַפְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.