קילף

Hebrew

Root
ק־ל־ף (q-l-p)
3 terms

Verb

קילף / קִלֵּף • (kiléf) (pi'el construction)

  1. to peel, to pare

Conjugation

Conjugation of קילף / קִלֵּף (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְקַלֵּף
action noun קילוף / קִלּוּף
finite forms singular plural
m f m f
past first קילפתי / קִלַּפְתִּי קילפנו / קִלַּפְנוּ
second קילפת / קִלַּפְתָּ קילפת / קִלַּפְתְּ קילפתם / קִלַּפְתֶּם קילפתן / קִלַּפְתֶּן
third קילף / קִלֵּף קילפה / קִלְּפָה קילפו / קִלְּפוּ
present מְקַלֵּף מְקַלֶּפֶת מְקַלְּפִים מְקַלְּפוֹת
future first אֲקַלֵּף נְקַלֵּף
second תְּקַלֵּף תְּקַלְּפִי תְּקַלְּפוּ תְּקַלֵּפְנָה1
third יְקַלֵּף תְּקַלֵּף יְקַלְּפוּ תְּקַלֵּפְנָה1
imperative קַלֵּף קַלְּפִי קַלְּפוּ קַלֵּפְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “קלף” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.