קימפל

Hebrew

Verb

קימפל / קִמְפֵּל • (kimpél) (pi'el construction)

  1. (programming, transitive) to compile

Conjugation

Conjugation of קימפל / קִמְפֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְקַמְפֵּל
action noun קימפול / קִמְפּוּל
finite forms singular plural
m f m f
past first קימפלתי / קִמְפַּלְתִּי קימפלנו / קִמְפַּלְנוּ
second קימפלת / קִמְפַּלְתָּ קימפלת / קִמְפַּלְתְּ קימפלתם / קִמְפַּלְתֶּם קימפלתן / קִמְפַּלְתֶּן
third קימפל / קִמְפֵּל קימפלה / קִמְפְּלָה קימפלו / קִמְפְּלוּ
present מְקַמְפֵּל מְקַמְפֶּלֶת מְקַמְפְּלִים מְקַמְפְּלוֹת
future first אֲקַמְפֵּל נְקַמְפֵּל
second תְּקַמְפֵּל תְּקַמְפְּלִי תְּקַמְפְּלוּ תְּקַמְפֵּלְנָה1
third יְקַמְפֵּל תְּקַמְפֵּל יְקַמְפְּלוּ תְּקַמְפֵּלְנָה1
imperative קַמְפֵּל קַמְפְּלִי קַמְפְּלוּ קַמְפֵּלְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.