קיפל

Hebrew

Etymology

Root
ק־פ־ל (q-p-l)
2 terms

From the root ק־פ־ל (k-p-l).

Verb

קיפל / קִפֵּל • (kipél) (pi'el construction)

  1. (transitive) To fold (something); to fold (something) up.

Conjugation

Conjugation of קיפל / קִפֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְקַפֵּל
action noun קיפול / קִפּוּל
finite forms singular plural
m f m f
past first קיפלתי / קִפַּלְתִּי קיפלנו / קִפַּלְנוּ
second קיפלת / קִפַּלְתָּ קיפלת / קִפַּלְתְּ קיפלתם / קִפַּלְתֶּם קיפלתן / קִפַּלְתֶּן
third קיפל / קִפֵּל קיפלה / קִפְּלָה קיפלו / קִפְּלוּ
present מְקַפֵּל מְקַפֶּלֶת מְקַפְּלִים מְקַפְּלוֹת
future first אֲקַפֵּל נְקַפֵּל
second תְּקַפֵּל תְּקַפְּלִי תְּקַפְּלוּ תְּקַפֵּלְנָה1
third יְקַפֵּל תְּקַפֵּל יְקַפְּלוּ תְּקַפֵּלְנָה1
imperative קַפֵּל קַפְּלִי קַפְּלוּ קַפֵּלְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.