קיפץ

Hebrew

Root
ק־פ־ץ (q-p-ts)
6 terms

Verb

קיפץ / קִפֵּץ • (kipéts) (pi'el construction)

  1. to spring

Conjugation

Conjugation of קיפץ / קִפֵּץ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְקַפֵּץ
action noun קיפוץ / קִפּוּץ
finite forms singular plural
m f m f
past first קיפצתי / קִפַּצְתִּי קיפצנו / קִפַּצְנוּ
second קיפצת / קִפַּצְתָּ קיפצת / קִפַּצְתְּ קיפצתם / קִפַּצְתֶּם קיפצתן / קִפַּצְתֶּן
third קיפץ / קִפֵּץ קיפצה / קִפְּצָה קיפצו / קִפְּצוּ
present מְקַפֵּץ מְקַפֶּצֶת מְקַפְּצִים מְקַפְּצוֹת
future first אֲקַפֵּץ נְקַפֵּץ
second תְּקַפֵּץ תְּקַפְּצִי תְּקַפְּצוּ תְּקַפֵּצְנָה1
third יְקַפֵּץ תְּקַפֵּץ יְקַפְּצוּ תְּקַפֵּצְנָה1
imperative קַפֵּץ קַפְּצִי קַפְּצוּ קַפֵּצְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.