קיצר

Hebrew

Root
ק־צ־ר (q-ts-r)
7 terms

Verb

קיצר / קִצֵּר • (kitsér) (pi'el construction, passive counterpart קוצר / קֻצַּר)

  1. (transitive) To shorten (something), to make (something) shorter.

Conjugation

Conjugation of קיצר / קִצֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְקַצֵּר
action noun קיצור / קִצּוּר
finite forms singular plural
m f m f
past first קיצרתי / קִצַּרְתִּי קיצרנו / קִצַּרְנוּ
second קיצרת / קִצַּרְתָּ קיצרת / קִצַּרְתְּ קיצרתם / קִצַּרְתֶּם קיצרתן / קִצַּרְתֶּן
third קיצר / קִצֵּר קיצרה / קִצְּרָה קיצרו / קִצְּרוּ
present מְקַצֵּר מְקַצֶּרֶת מְקַצְּרִים מְקַצְּרוֹת
future first אֲקַצֵּר נְקַצֵּר
second תְּקַצֵּר תְּקַצְּרִי תְּקַצְּרוּ תְּקַצֵּרְנָה1
third יְקַצֵּר תְּקַצֵּר יְקַצְּרוּ תְּקַצֵּרְנָה1
imperative קַצֵּר קַצְּרִי קַצְּרוּ קַצֵּרְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.