קרץ

Hebrew

Root
ק־ר־ץ (q-r-ts)
1 term

Verb

קָרַץ • (karáts) (pa'al construction)

  1. to cut out, to divide (dough)

Conjugation

Conjugation of קָרַץ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לקרוץ / לִקְרֹץ
action noun —
passive participle קָרוּץ
finite forms singular plural
m f m f
past first קָרַצְתִּי קָרַצְנוּ
second קָרַצְתָּ קָרַצְתְּ קְרַצְתֶּם1 קְרַצְתֶּן1
third קָרַץ קָרְצָה קָרְצוּ
present קוֹרֵץ קוֹרֶצֶת קוֹרְצִים קוֹרְצוֹת
future first אקרוץ / אֶקְרֹץ נקרוץ / נִקְרֹץ
second תקרוץ / תִּקְרֹץ תִּקְרְצִי תִּקְרְצוּ תקרוצנה / תִּקְרֹצְנָה2
third יקרוץ / יִקְרֹץ תקרוץ / תִּקְרֹץ יִקְרְצוּ תקרוצנה / תִּקְרֹצְנָה2
imperative קרוץ / קְרֹץ קִרְצִי קִרְצוּ קרוצנה / קְרֹצְנָה2

1 Pronounced קָרַצְתֶּם and קָרַצְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.