רותך

Hebrew

Root
ר־ת־ך (r-t-k)
3 terms

Verb

רותך / רֻתַּךְ • (rutákh) (pu'al construction, active counterpart ריתך / רִתֵּךְ)

  1. to be welded

Conjugation

Conjugation of רותך / רֻתַּךְ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first רותכתי / רֻתַּכְתִּי רותכנו / רֻתַּכְנוּ
second רותכת / רֻתַּכְתָּ רותכת / רֻתַּכְתְּ רותכתם / רֻתַּכְתֶּם רותכתן / רֻתַּכְתֶּן
third רותך / רֻתַּךְ רותכה / רֻתְּכָה רותכו / רֻתְּכוּ
present מרותך / מְרֻתָּךְ מרותכת / מְרֻתֶּכֶת מרותכים / מְרֻתָּכִים מרותכות / מְרֻתָּכוֹת
future first ארותך / אֲרֻתַּךְ נרותך / נְרֻתַּךְ
second תרותך / תְּרֻתַּךְ תרותכי / תְּרֻתְּכִי תרותכו / תְּרֻתְּכוּ תרותכנה / תְּרֻתַּכְנָה1
third ירותך / יְרֻתַּךְ תרותך / תְּרֻתַּךְ ירותכו / יְרֻתְּכוּ תרותכנה / תְּרֻתַּכְנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.