ריכז

Hebrew

Root
ר־כ־ז (r-k-z)
5 terms

Verb

ריכז / רִכֵּז • (rikéz) (pi'el construction)

  1. to concentrate

Conjugation

Conjugation of ריכז / רִכֵּז (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְרַכֵּז
action noun ריכוז / רִכּוּז
finite forms singular plural
m f m f
past first ריכזתי / רִכַּזְתִּי ריכזנו / רִכַּזְנוּ
second ריכזת / רִכַּזְתָּ ריכזת / רִכַּזְתְּ ריכזתם / רִכַּזְתֶּם ריכזתן / רִכַּזְתֶּן
third ריכז / רִכֵּז ריכזה / רִכְּזָה ריכזו / רִכְּזוּ
present מְרַכֵּז מְרַכֶּזֶת מְרַכְּזִים מְרַכְּזוֹת
future first אֲרַכֵּז נְרַכֵּז
second תְּרַכֵּז תְּרַכְּזִי תְּרַכְּזוּ תְּרַכֵּזְנָה1
third יְרַכֵּז תְּרַכֵּז יְרַכְּזוּ תְּרַכֵּזְנָה1
imperative רַכֵּז רַכְּזִי רַכְּזוּ רַכֵּזְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “ריכז” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.