ריכל

Hebrew

Etymology

Root
ר־כ־ל (r-k-l)
3 terms

Irregular derivation in Modern Hebrew from רֶכֶל (rékhel, “slander, gossip”).

Pronunciation

Verb

ריכל / רִכֵל • (rikhél) (pi'el construction)

  1. to gossip

Conjugation

Conjugation of ריכל / רִכֵל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְרַכֵל
action noun ריכול / רִכוּל
finite forms singular plural
m f m f
past first ריכלתי / רִכַלְתִּי ריכלנו / רִכַלְנוּ
second ריכלת / רִכַלְתָּ ריכלת / רִכַלְתְּ ריכלתם / רִכַלְתֶּם ריכלתן / רִכַלְתֶּן
third ריכל / רִכֵל ריכלה / רִכְלָה ריכלו / רִכְלוּ
present מְרַכֵל מְרַכֶלֶת מְרַכְלִים מְרַכְלוֹת
future first אֲרַכֵל נְרַכֵל
second תְּרַכֵל תְּרַכְלִי תְּרַכְלוּ תְּרַכֵלְנָה1
third יְרַכֵל תְּרַכֵל יְרַכְלוּ תְּרַכֵלְנָה1
imperative רַכֵל רַכְלִי רַכְלוּ רַכֵלְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

See also

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.