שיבט

Hebrew

Root
שׁ־ב־ט (sh-b-ṭ)
4 terms

Verb

שיבט / שִׁבֵּט • (shibét) (pi'el construction)

  1. to clone

Conjugation

Conjugation of שיבט / שִׁבֵּט (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְשַׁבֵּט
action noun שיבוט / שִׁבּוּט
finite forms singular plural
m f m f
past first שיבטתי / שִׁבַּטְתִּי שיבטנו / שִׁבַּטְנוּ
second שיבטת / שִׁבַּטְתָּ שיבטת / שִׁבַּטְתְּ שיבטתם / שִׁבַּטְתֶּם שיבטתן / שִׁבַּטְתֶּן
third שיבט / שִׁבֵּט שיבטה / שִׁבְּטָה שיבטו / שִׁבְּטוּ
present מְשַׁבֵּט מְשַׁבֶּטֶת מְשַׁבְּטִים מְשַׁבְּטוֹת
future first אֲשַׁבֵּט נְשַׁבֵּט
second תְּשַׁבֵּט תְּשַׁבְּטִי תְּשַׁבְּטוּ תְּשַׁבֵּטְנָה1
third יְשַׁבֵּט תְּשַׁבֵּט יְשַׁבְּטוּ תְּשַׁבֵּטְנָה1
imperative שַׁבֵּט שַׁבְּטִי שַׁבְּטוּ שַׁבֵּטְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.