שיקף

Hebrew

Root
שׁ־ק־ף (sh-q-p)
9 terms

Verb

שיקף / שִׁקֵּף • (shikéf) (pi'el construction)

  1. to reflect

Conjugation

Conjugation of שיקף / שִׁקֵּף (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְשַׁקֵּף
action noun שיקוף / שִׁקּוּף
finite forms singular plural
m f m f
past first שיקפתי / שִׁקַּפְתִּי שיקפנו / שִׁקַּפְנוּ
second שיקפת / שִׁקַּפְתָּ שיקפת / שִׁקַּפְתְּ שיקפתם / שִׁקַּפְתֶּם שיקפתן / שִׁקַּפְתֶּן
third שיקף / שִׁקֵּף שיקפה / שִׁקְּפָה שיקפו / שִׁקְּפוּ
present מְשַׁקֵּף מְשַׁקֶּפֶת מְשַׁקְּפִים מְשַׁקְּפוֹת
future first אֲשַׁקֵּף נְשַׁקֵּף
second תְּשַׁקֵּף תְּשַׁקְּפִי תְּשַׁקְּפוּ תְּשַׁקֵּפְנָה1
third יְשַׁקֵּף תְּשַׁקֵּף יְשַׁקְּפוּ תְּשַׁקֵּפְנָה1
imperative שַׁקֵּף שַׁקְּפִי שַׁקְּפוּ שַׁקֵּפְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.