שיקר

Hebrew

Root
שׁ־ק־ר (sh-q-r)
4 terms

Pronunciation

Verb

שיקר / שִׁקֵּר • (shikér) (pi'el construction)

  1. to lie, to tell a lie

Conjugation

Conjugation of שיקר / שִׁקֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְשַׁקֵּר
action noun —
finite forms singular plural
m f m f
past first שיקרתי / שִׁקַּרְתִּי שיקרנו / שִׁקַּרְנוּ
second שיקרת / שִׁקַּרְתָּ שיקרת / שִׁקַּרְתְּ שיקרתם / שִׁקַּרְתֶּם שיקרתן / שִׁקַּרְתֶּן
third שיקר / שִׁקֵּר שיקרה / שִׁקְּרָה שיקרו / שִׁקְּרוּ
present מְשַׁקֵּר מְשַׁקֶּרֶת מְשַׁקְּרִים מְשַׁקְּרוֹת
future first אֲשַׁקֵּר נְשַׁקֵּר
second תְּשַׁקֵּר תְּשַׁקְּרִי תְּשַׁקְּרוּ תְּשַׁקֵּרְנָה1
third יְשַׁקֵּר תְּשַׁקֵּר יְשַׁקְּרוּ תְּשַׁקֵּרְנָה1
imperative שַׁקֵּר שַׁקְּרִי שַׁקְּרוּ שַׁקֵּרְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.