שקט

Hebrew

Root
שׁ־ק־ט (sh-q-ṭ)
1 term

Pronunciation

  • Audio:(file)

Verb

שָׁקַט • (shakát) (pa'al construction)

  1. rest, be in peace

Conjugation

Conjugation of שָׁקַט (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לשקוט / לִשְׁקֹט
action noun —
passive participle —
finite forms singular plural
m f m f
past first שָׁקַטְתִּי שָׁקַטְנוּ
second שָׁקַטְתָּ שָׁקַטְתְּ שְׁקַטְתֶּם1 שְׁקַטְתֶּן1
third שָׁקַט שָׁקְטָה שָׁקְטוּ
present שׁוֹקֵט שׁוֹקֶטֶת שׁוֹקְטִים שׁוֹקְטוֹת
future first אשקוט / אֶשְׁקֹט נשקוט / נִשְׁקֹט
second תשקוט / תִּשְׁקֹט תִּשְׁקְטִי תִּשְׁקְטוּ תשקוטנה / תִּשְׁקֹטְנָה2
third ישקוט / יִשְׁקֹט תשקוט / תִּשְׁקֹט יִשְׁקְטוּ תשקוטנה / תִּשְׁקֹטְנָה2
imperative שקוט / שְׁקֹט שִׁקְטִי שִׁקְטוּ שקוטנה / שְׁקֹטְנָה2

1 Pronounced שָׁקַטְתֶּם and שָׁקַטְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

Adjective

שָׁקֵט • (shakét) (feminine שְׁקֵטָה, masculine plural שְׁקֵטִים, feminine plural שְׁקֵטוֹת)

  1. serene, peaceful
    • אביתר בנאי, אב הרחמן
      אשיר לה מנגינה שקטה ואחכה
  2. silent, quiet

Derived terms

Noun

שֶׁקֶט • (shéket) m [pattern: קֶטֶל]

  1. serenity, rest
  2. silence, quietness

References

Further reading

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.