תקף

Hebrew

Root
ת־ק־ף (t-q-p)
9 terms

Verb

תָּקַף • (takáf) (pa'al construction)

  1. to attack

Conjugation

Conjugation of תָּקַף (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לתקוף / לִתְקֹף
action noun תְּקִיפָה
passive participle תָּקוּף
finite forms singular plural
m f m f
past first תָּקַפְתִּי תָּקַפְנוּ
second תָּקַפְתָּ תָּקַפְתְּ תְּקַפְתֶּם1 תְּקַפְתֶּן1
third תָּקַף תָּקְפָה תָּקְפוּ
present תּוֹקֵף תּוֹקֶפֶת תּוֹקְפִים תּוֹקְפוֹת
future first אתקוף / אֶתְקֹף נתקוף / נִתְקֹף
second תתקוף / תִּתְקֹף תִּתְקְפִי תִּתְקְפוּ תתקופנה / תִּתְקֹפְנָה2
third יתקוף / יִתְקֹף תתקוף / תִּתְקֹף יִתְקְפוּ תתקופנה / תִּתְקֹפְנָה2
imperative תקוף / תְּקֹף תִּקְפִי תִּקְפוּ תקופנה / תְּקֹפְנָה2

1 Pronounced תָּקַפְתֶּם and תָּקַפְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “תקף” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.