תרבת

Hebrew

Root
ת־ר־ב־ת (t-r-b-t)
2 terms

Verb

תִּרְבֵּת • (tirbét) (pi'el construction)

  1. to culture, cultivate

Conjugation

Conjugation of תירבת / תִּרְבֵּת (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְתַרְבֵּת
action noun —
finite forms singular plural
m f m f
past first תירבתתי / תִּרְבַּתִּי תירבתנו / תִּרְבַּתְנוּ
second תירבתת / תִּרְבַּתָּ תירבתת / תִּרְבַּתְּ תירבתתם / תִּרְבַּתֶּם תירבתתן / תִּרְבַּתֶּן
third תירבת / תִּרְבֵּת תירבתה / תִּרְבְּתָה תירבתו / תִּרְבְּתוּ
present מְתַרְבֵּת מְתַרְבֶּתֶת מְתַרְבְּתִים מְתַרְבְּתוֹת
future first אֲתַרְבֵּת נְתַרְבֵּת
second תְּתַרְבֵּת תְּתַרְבְּתִי תְּתַרְבְּתוּ תְּתַרְבֵּתְנָה1
third יְתַרְבֵּת תְּתַרְבֵּת יְתַרְבְּתוּ תְּתַרְבֵּתְנָה1
imperative תַּרְבֵּת תַּרְבְּתִי תַּרְבְּתוּ תַּרְבֵּתְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “תרבת” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.