אובזר

Hebrew

Root
א־ב־ז־ר (ʾ-b-z-r)
4 terms

Verb

אובזר / אֻבְזַר • (uvzár) (pu'al construction, active counterpart איבזר / אִבְזֵר)

  1. to be accessorized, to be equipped

Conjugation

Conjugation of אובזר / אֻבְזַר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first אובזרתי / אֻבְזַרְתִּי אובזרנו / אֻבְזַרְנוּ
second אובזרת / אֻבְזַרְתָּ אובזרת / אֻבְזַרְתְּ אובזרתם / אֻבְזַרְתֶּם אובזרתן / אֻבְזַרְתֶּן
third אובזר / אֻבְזַר אובזרה / אֻבְזְרָה אובזרו / אֻבְזְרוּ
present מאובזר / מְאֻבְזָר מאובזרת / מְאֻבְזֶרֶת מאובזרים / מְאֻבְזָרִים מאובזרות / מְאֻבְזָרוֹת
future first אאובזר / אֲאֻבְזַר נאובזר / נְאֻבְזַר
second תאובזר / תְּאֻבְזַר תאובזרי / תְּאֻבְזְרִי תאובזרו / תְּאֻבְזְרוּ תאובזרנה / תְּאֻבְזַרְנָה1
third יאובזר / יְאֻבְזַר תאובזר / תְּאֻבְזַר יאובזרו / יְאֻבְזְרוּ תאובזרנה / תְּאֻבְזַרְנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.