איבזר

Hebrew

Root
א־ב־ז־ר (ʾ-b-z-r)
4 terms

Verb

איבזר / אִבְזֵר • (iv'zér) (pi'el construction, passive counterpart אובזר / אֻבְזַר)

  1. (transitive) to equip

Conjugation

Conjugation of איבזר / אִבְזֵר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְאַבְזֵר
action noun איבזור / אִבְזוּר
finite forms singular plural
m f m f
past first איבזרתי / אִבְזַרְתִּי איבזרנו / אִבְזַרְנוּ
second איבזרת / אִבְזַרְתָּ איבזרת / אִבְזַרְתְּ איבזרתם / אִבְזַרְתֶּם איבזרתן / אִבְזַרְתֶּן
third איבזר / אִבְזֵר איבזרה / אִבְזְרָה איבזרו / אִבְזְרוּ
present מְאַבְזֵר מְאַבְזֶרֶת מְאַבְזְרִים מְאַבְזְרוֹת
future first אֲאַבְזֵר נְאַבְזֵר
second תְּאַבְזֵר תְּאַבְזְרִי תְּאַבְזְרוּ תְּאַבְזֵרְנָה1
third יְאַבְזֵר תְּאַבְזֵר יְאַבְזְרוּ תְּאַבְזֵרְנָה1
imperative אַבְזֵר אַבְזְרִי אַבְזְרוּ אַבְזֵרְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.