אותר

Hebrew

Etymology

Root
א־ת־ר (ʾ-t-r)
3 terms

Passive of איתר (itér), from the root א־ת־ר ('-t-r).

Verb

אותר / אֻתַּר • (utár) (pu'al construction, active counterpart איתר / אִתֵּר)

  1. To be located: to have its/one's position determined.

Conjugation

Conjugation of אותר / אֻתַּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first אותרתי / אֻתַּרְתִּי אותרנו / אֻתַּרְנוּ
second אותרת / אֻתַּרְתָּ אותרת / אֻתַּרְתְּ אותרתם / אֻתַּרְתֶּם אותרתן / אֻתַּרְתֶּן
third אותר / אֻתַּר אותרה / אֻתְּרָה אותרו / אֻתְּרוּ
present מאותר / מְאֻתָּר מאותרת / מְאֻתֶּרֶת מאותרים / מְאֻתָּרִים מאותרות / מְאֻתָּרוֹת
future first אאותר / אֲאֻתַּר נאותר / נְאֻתַּר
second תאותר / תְּאֻתַּר תאותרי / תְּאֻתְּרִי תאותרו / תְּאֻתְּרוּ תאותרנה / תְּאֻתַּרְנָה1
third יאותר / יְאֻתַּר תאותר / תְּאֻתַּר יאותרו / יְאֻתְּרוּ תאותרנה / תְּאֻתַּרְנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.