איתר

Hebrew

Root
א־ת־ר (ʾ-t-r)
3 terms

Verb

איתר / אִתֵּר • ('itér) (pi'el construction, passive counterpart אותר / אֻתַּר)

  1. to localize

Conjugation

Conjugation of איתר / אִתֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְאַתֵּר
action noun איתור / אִתּוּר
finite forms singular plural
m f m f
past first איתרתי / אִתַּרְתִּי איתרנו / אִתַּרְנוּ
second איתרת / אִתַּרְתָּ איתרת / אִתַּרְתְּ איתרתם / אִתַּרְתֶּם איתרתן / אִתַּרְתֶּן
third איתר / אִתֵּר איתרה / אִתְּרָה איתרו / אִתְּרוּ
present מְאַתֵּר מְאַתֶּרֶת מְאַתְּרִים מְאַתְּרוֹת
future first אֲאַתֵּר נְאַתֵּר
second תְּאַתֵּר תְּאַתְּרִי תְּאַתְּרוּ תְּאַתֵּרְנָה1
third יְאַתֵּר תְּאַתֵּר יְאַתְּרוּ תְּאַתֵּרְנָה1
imperative אַתֵּר אַתְּרִי אַתְּרוּ אַתֵּרְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “איתר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.