אסיפה

Hebrew

Root
א־ס־ף (ʾ-s-p)
6 terms

Noun

אסיפה / אֲסֵפָה • (asefá) f (plural indefinite אסיפות / אֲסֵפוֹת, singular construct אסיפת / אֲסֵפַת־)

  1. a meeting, a gathering, an assembly

Declension

Declension of אסיפה / אֲסֵפָה
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite אסיפה / אֲסֵפָה first אסיפתי / אֲסֵפָתִי אסיפתנו / אֲסֵפָתֵנוּ
definite האסיפה / הָאֲסֵפָה second אסיפתך / אֲסֵפָתְךָ אסיפתך / אֲסֵפָתֵךְ אסיפתכם / אֲסֵפַתְכֶם אסיפתכן / אֲסֵפַתְכֶן
construct אסיפת־ / אֲסֵפַת־ third אסיפתו / אֲסֵפָתוֹ אסיפתה / אֲסֵפָתָהּ אסיפתם / אֲסֵפָתָם אסיפתן / אֲסֵפָתָן
plural indefinite אסיפות / אֲסֵפוֹת first אסיפותיי / אֲסֵפוֹתַי אסיפותינו / אֲסֵפוֹתֵינוּ
definite האסיפות / הָאֲסֵפוֹת second אסיפותיך / אֲסֵפוֹתֶיךָ אסיפותייך / אֲסֵפוֹתַיִךְ אסיפותיכם / אֲסֵפוֹתֵיכֶם אסיפותיכן / אֲסֵפוֹתֵיכֶן
construct אסיפות־ / אֲסֵפוֹת־ third אסיפותיו / אֲסֵפוֹתָיו אסיפותיה / אֲסֵפוֹתֶיהָ אסיפותם / אֲסֵפוֹתָם אסיפותן / אֲסֵפוֹתָן
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.