גייס

Hebrew

Root
ג־י־ס (g-y-s)
5 terms

Verb

גייס / גִּיֵּס • (giyés) (pi'el construction, passive counterpart גויס / גֻּיַּס)

  1. (transitive, military) to recruit, to draft, to conscript; to call up, to recruit, to muster, to gather; to raise (money, funds)

Conjugation

Conjugation of גייס / גִּיֵּס (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְגַיֵּס
action noun גייוס / גִּיּוּס
finite forms singular plural
m f m f
past first גייסתי / גִּיַּסְתִּי גייסנו / גִּיַּסְנוּ
second גייסת / גִּיַּסְתָּ גייסת / גִּיַּסְתְּ גייסתם / גִּיַּסְתֶּם גייסתן / גִּיַּסְתֶּן
third גייס / גִּיֵּס גייסה / גִּיְּסָה גייסו / גִּיְּסוּ
present מְגַיֵּס מְגַיֶּסֶת מְגַיְּסִים מְגַיְּסוֹת
future first אֲגַיֵּס נְגַיֵּס
second תְּגַיֵּס תְּגַיְּסִי תְּגַיְּסוּ תְּגַיֵּסְנָה1
third יְגַיֵּס תְּגַיֵּס יְגַיְּסוּ תְּגַיֵּסְנָה1
imperative גַּיֵּס גַּיְּסִי גַּיְּסוּ גַּיֵּסְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.