דְינָאנְצִי

Judeo-Italian

Adverb

דְינָאנְצִי (dəynāʔnəṣi /denanzi/)

  1. alternative spelling of דֵינַאנְצִי (denaʔnəṣi /⁠denanzi⁠/): before, in front of
    • 16th century, “קְווֵיסְטִי סוֹנוֹ לִי סְיטַאנְטַהדוֹאִי פָסוּקִים קְי סְי דִיצְי לַ דִימָנֵי [/Questi sono li settantadoi pasúkim che se dice la dimane/, These are the seventy-two verses to be said in the morning]”, in Siddur ordo praecum‎[1], leaf 1, recto–verso, text lines 15 (recto)–2 (verso):
      װְינִיטִי אֵי סָאלוּטֵרֵימוֹ אֵי אֵינְיִינוֹקְײָרֵימוֹצֵי אֵי בְינֵידִירֵימוֹ דְינָאנְצִי דוֹמְידֵית פָֿצֵיטוֹרֵי נוֹסְטְרוֹ׃
      wwəniṭi ʔe sāʔluteremo ʔe ʔenəyinoqəyyāremoṣe ʔe bəynediremo dəynānəṣi doməydeṯ p̄āṣetore nosətəro.
      /Veniti, e saluteremo, e egninocchiaremose, e benediremo denanzi Dumeddeo pas(e)tore nostro./
      Come, and we shall pay respects, and kneel, and exalt before the Lord our shepherd.
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.