דוכא

Aramaic

Pronunciation

  • IPA(key): /dukɑʔ/

Noun

דוכא • (transliteration needed) m (plural דוכותא or דוכיתא, singular feminine counterpart דוכתא)

  1. place

Hebrew

Root
ד־כ־א (d-k-ʾ)
4 terms

Verb

דוכא / דֻּכָּא • (duka') (pu'al construction, active counterpart דיכא / דִּכֵּא)

  1. to be oppressed, to be subjugated

Conjugation

Conjugation of דוכא / דֻּכָּא (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first דוכאתי / דֻּכֵּאתִי דוכאנו / דֻּכֵּאנוּ
second דוכאת / דֻּכֵּאתָ דוכאת / דֻּכֵּאת דוכאתם / דֻּכֵּאתֶם דוכאתן / דֻּכֵּאתֶן
third דוכא / דֻּכָּא דוכאה / דֻּכְּאָה דוכאו / דֻּכְּאוּ
present מדוכא / מְדֻכָּא מדוכאת / מְדֻכֵּאת מדוכאים / מְדֻכָּאִים מדוכאות / מְדֻכָּאוֹת
future first אדוכא / אֲדֻכָּא נדוכא / נְדֻכָּא
second תדוכא / תְּדֻכָּא תדוכאי / תְּדֻכְּאִי תדוכאו / תְּדֻכְּאוּ תדוכאנה / תְּדֻכֶּאנָה1
third ידוכא / יְדֻכָּא תדוכא / תְּדֻכָּא ידוכאו / יְדֻכְּאוּ תדוכאנה / תְּדֻכֶּאנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.