דיכדך

Hebrew

Verb

דיכדך / דִּכְדֵּךְ • (dikhdékh) (pi'el construction, passive counterpart דוכדך / דֻּכְדַּךְ)

  1. to cause despair, to make depressed

Conjugation

Conjugation of דיכדך / דִּכְדֵּךְ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְדַכְדֵּךְ
action noun דיכדוך / דִּכְדּוּךְ
finite forms singular plural
m f m f
past first דיכדכתי / דִּכְדַּכְתִּי דיכדכנו / דִּכְדַּכְנוּ
second דיכדכת / דִּכְדַּכְתָּ דיכדכת / דִּכְדַּכְתְּ דיכדכתם / דִּכְדַּכְתֶּם דיכדכתן / דִּכְדַּכְתֶּן
third דיכדך / דִּכְדֵּךְ דיכדכה / דִּכְדְּכָה דיכדכו / דִּכְדְּכוּ
present מְדַכְדֵּךְ מְדַכְדֶּכֶת מְדַכְדְּכִים מְדַכְדְּכוֹת
future first אֲדַכְדֵּךְ נְדַכְדֵּךְ
second תְּדַכְדֵּךְ תְּדַכְדְּכִי תְּדַכְדְּכוּ תְּדַכְדֵּכְנָה1
third יְדַכְדֵּךְ תְּדַכְדֵּךְ יְדַכְדְּכוּ תְּדַכְדֵּכְנָה1
imperative דַּכְדֵּךְ דַּכְדְּכִי דַּכְדְּכוּ דַּכְדֵּכְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.