הושב

Hebrew

Verb

Root
שׁ־ו־ב (sh-w-b)
10 terms

הוּשַׁב • (hushav) (huf'al construction, active counterpart הֵשִׁיב)

  1. to be put back, to be returned

Conjugation

Conjugation of הוּשַׁב (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first הוּשַׁבְתִּי הוּשַׁבְנוּ
second הוּשַׁבְתָּ הוּשַׁבְתְּ הוּשַׁבְתֶּם הוּשַׁבְתֶּן
third הוּשַׁב הוּשְׁבָה הוּשְׁבוּ
present מוּשָׁב מוּשֶׁבֶת מוּשָׁבִים מוּשָׁבוֹת
future first אוּשַׁב נוּשַׁב
second תּוּשַׁב תּוּשְׁבִי תּוּשְׁבוּ תּוּשַׁבְנָה1
third יוּשַׁב תּוּשַׁב יוּשְׁבוּ תּוּשַׁבְנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

Verb

Root
י־שׁ־ב (y-sh-b)
17 terms

הוּשַׁב • (hushav) (huf'al construction, active counterpart הוֹשִׁיב)

  1. to be set, to be seated

Conjugation

Conjugation of הוּשַׁב (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first הוּשַׁבְתִּי הוּשַׁבְנוּ
second הוּשַׁבְתָּ הוּשַׁבְתְּ הוּשַׁבְתֶּם הוּשַׁבְתֶּן
third הוּשַׁב הוּשְׁבָה הוּשְׁבוּ
present מוּשָׁב מוּשֶׁבֶת מוּשָׁבִים מוּשָׁבוֹת
future first אוּשַׁב נוּשַׁב
second תּוּשַׁב תּוּשְׁבִי תּוּשְׁבוּ תּוּשַׁבְנָה1
third יוּשַׁב תּוּשַׁב יוּשְׁבוּ תּוּשַׁבְנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.