הושיב

Hebrew

Root
י־שׁ־ב (y-sh-b)
17 terms

Verb

הוֹשִׁיב • (hoshív) (hif'il construction, passive counterpart הוּשַׁב)

  1. to seat

Conjugation

Conjugation of הוֹשִׁיב (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהוֹשִׁיב
action noun הוֹשָׁבָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הוֹשַׁבְתִּי הוֹשַׁבְנוּ
second הוֹשַׁבְתָּ הוֹשַׁבְתְּ הוֹשַׁבְתֶּם הוֹשַׁבְתֶּן
third הוֹשִׁיב הוֹשִׁיבָה הוֹשִׁיבוּ
present מוֹשִׁיב מוֹשִׁיבָה מוֹשִׁיבִים מוֹשִׁיבוֹת
future first אוֹשִׁיב נוֹשִׁיב
second תּוֹשִׁיב תּוֹשִׁיבִי תּוֹשִׁיבוּ תּוֹשֵׁבְנָה1
third יוֹשִׁיב תּוֹשִׁיב יוֹשִׁיבוּ תּוֹשֵׁבְנָה1
imperative הוֹשֵׁב הוֹשִׁיבִי הוֹשִׁיבוּ הוֹשֵׁבְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.