הכין

Hebrew

Root
כ־ו־ן (k-w-n)
19 terms

Pronunciation

(Tiberian Hebrew) IPA^(key): /heːˈχiːn/ [heːˈχiːn]
(Yemenite Hebrew) IPA^(key): /heˈχin/ [heːˈχiːn]
(Sephardi Hebrew) IPA^(key): /heˈχin/
(Ashkenazi Hebrew) IPA^(key): /heːˈχin/, /hejˈχin/
(Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /(h)eˈχin/

Verb

הֵכִין • (hekhín) (hif'il construction, passive counterpart הוּכַן)

to prepare (something)

Conjugation

Conjugation of **הֵכִין** (see also Appendix:Hebrew verbs)
finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive		לְהָכִין
non-finite forms		action noun		הֲכָנָה

finite forms		m	f	m	f
past	first	הֵכַנְתִּי		הֵכַנּוּ
	second	הֵכַנְתָּ	הֵכַנְתְּ	הֲכַנְתֶּם¹	הֲכַנְתֶּן¹
	third	הֵכִין	הֵכִינָה	הֵכִינוּ
present		מֵכִין	מְכִינָה	מְכִינִים	מְכִינוֹת
future	first	אָכִין		נָכִין
	second	תָּכִין	תָּכִינִי	תָּכִינוּ	תָּכֵנָּה²
	third	יָכִין	תָּכִין	יָכִינוּ	תָּכֵנָּה²
imperative		הָכֵן	הָכִינִי	הָכִינוּ	הָכֵנָּה²

¹ Pronounced הֵכַנְתֶּם and הֵכַנְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.