הוכן

Hebrew

Root
כ־ו־ן (k-w-n)
19 terms

Verb

הוּכַן • (hukhán) (huf'al construction, active counterpart הֵכִין)

  1. to be prepared, to be made ready

Conjugation

Conjugation of הוּכַן (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first הוּכַנְתִּי הוּכַנּוּ
second הוּכַנְתָּ הוּכַנְתְּ הוּכַנְתֶּם הוּכַנְתֶּן
third הוּכַן הוּכְנָה הוּכְנוּ
present מוּכָן מוּכֶנֶת מוּכָנִים מוּכָנוֹת
future first אוּכַן נוּכַן
second תּוּכַן תּוּכְנִי תּוּכְנוּ תּוּכַנָּה1
third יוּכַן תּוּכַן יוּכְנוּ תּוּכַנָּה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.