המית

Hebrew

Root
מ־ו־ת (m-w-t)
7 terms

Etymology

Causative of מֵת (met, “to die, be dead”).

Pronunciation

Verb

הֵמִית • (hemít) (hif'il construction)

  1. to kill, put to death
    Synonym: הוֹצִיא לְהוֹרֵג (hotsí l'horég)

Conjugation

Conjugation of הֵמִית (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהָמִית
action noun הֲמָתָה
finite forms singular plural
m f m f
past first המתתי / הֵמַתִּי הֵמַתְנוּ
second המתת / הֵמַתָּ המתת / הֵמַתְּ המתתם / הֲמַתֶּם1 המתתן / הֲמַתֶּן1
third הֵמִית הֵמִיתָה הֵמִיתוּ
present מֵמִית מְמִיתָה מְמִיתִים מְמִיתוֹת
future first אָמִית נָמִית
second תָּמִית תָּמִיתִי תָּמִיתוּ תָּמֵתְנָה2
third יָמִית תָּמִית יָמִיתוּ תָּמֵתְנָה2
imperative הָמֵת הָמִיתִי הָמִיתוּ הָמֵתְנָה2

1 Pronounced המתתם / הֵמַתֶּם and המתתן / הֵמַתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.