הניח

Hebrew

Root
נ־ו־ח (n-w-kh)
11 terms

Verb

הֵנִיחַ • (heníakh) (hif'il construction, passive counterpart הונח / הֻנַּח)

  1. To suppose, to assume [with ש־ (sh')].
    אני מניח שבסוף הוא יעשה את זה
    aní meníakh she basóf hu ya'asé et ze
    I assume he will eventually do it.
  2. To put, to place [with את (et)].

Conjugation

Conjugation of הֵנִיחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהָנִיחַ
action noun הֲנָחָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הֵנַחְתִּי הֵנַחְנוּ
second הֵנַחְתָּ הֵנַחְתְּ הֲנַחְתֶּם1 הֲנַחְתֶּן1
third הֵנִיחַ הֵנִיחָה הֵנִיחוּ
present מֵנִיחַ מְנִיחָה מְנִיחִים מְנִיחוֹת
future first אָנִיחַ נָנִיחַ
second תָּנִיחַ תָּנִיחִי תָּנִיחוּ תָּנַחְנָה2
third יָנִיחַ תָּנִיחַ יָנִיחוּ תָּנַחְנָה2
imperative הָנַח הָנִיחִי הָנִיחוּ הָנַחְנָה2

1 Pronounced הֵנַחְתֶּם and הֵנַחְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

or [1]

Conjugation of הִנִּיחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהַנִּיחַ
action noun הַנָּחָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הִנַּחְתִּי הִנַּחְנוּ
second הִנַּחְתָּ הִנַּחְתְּ הִנַּחְתֶּם הִנַּחְתֶּן
third הִנִּיחַ הִנִּיחָה הִנִּיחוּ
present מַנִּיחַ מַנִּיחָה מַנִּיחִים מַנִּיחוֹת
future first אַנִּיחַ נַנִּיחַ
second תַּנִּיחַ תַּנִּיחִי תַּנִּיחוּ תַּנַּחְנָה1
third יַנִּיחַ תַּנִּיחַ יַנִּיחוּ תַּנַּחְנָה1
imperative הַנֵּחַ הַנִּיחִי הַנִּיחוּ הַנַּחְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  1. ^ https://hebrew-academy.org.il/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C/?action=netiot&shoresh=%D7%A0%D7%95%D7%97&binyan=40
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.