התרומם

Hebrew

Root
ר־ו־ם (r-w-m)
10 terms

Verb

הִתְרוֹמֵם • (hitromém) (hitpa'el construction)

  1. to rise up, go higher
  2. to stand up

Conjugation

Conjugation of הִתְרוֹמֵם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהִתְרוֹמֵם
action noun הִתְרוֹמְמוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first הִתְרוֹמַמְתִּי הִתְרוֹמַמְנוּ
second הִתְרוֹמַמְתָּ הִתְרוֹמַמְתְּ הִתְרוֹמַמְתֶּם הִתְרוֹמַמְתֶּן
third הִתְרוֹמֵם הִתְרוֹמְמָה הִתְרוֹמְמוּ
present מִתְרוֹמֵם מִתְרוֹמֶמֶת מִתְרוֹמְמִים מִתְרוֹמְמוֹת
future first אֶתְרוֹמֵם נִתְרוֹמֵם
second תִּתְרוֹמֵם תִּתְרוֹמְמִי תִּתְרוֹמְמוּ תִּתְרוֹמֵמְנָה1
third יִתְרוֹמֵם תִּתְרוֹמֵם יִתְרוֹמְמוּ תִּתְרוֹמֵמְנָה1
imperative הִתְרוֹמֵם הִתְרוֹמְמִי הִתְרוֹמְמוּ הִתְרוֹמֵמְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.